מלבי"ם על דברי הימים א ט׳:כ״ב

מהדורה: מלבי"ם על דברי הימים א, ויקיטקסט

מקור דברי הימים א ט׳:כ״ב
22 כֻּלָּ֤ם הַבְּרוּרִים֙ לְשֹׁעֲרִ֣ים בַּסִּפִּ֔ים מָאתַ֖יִם וּשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הֵ֤מָּה בְחַצְרֵיהֶם֙ הִתְיַחְשָׂ֔ם הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרֹאֶ֖ה בֶּאֱמוּנָתָֽם׃
פירוש מלבי"ם על דברי הימים א ט׳:כ״ב
22 כולם הברורים. שהיו נבחרים לעמוד על הסף לשמור השערים
23 מאתים ושנים עשר. כשתחלקם לשבעת הימים, יהיו שלשים לכל יום, והם כ"ד לכ"ד משמרות, וששה לששה התמנות שהם עליהם, א על הלשכות, ב על האוצרות פסוק כו, ג על כלי העבודה פסוק כח, ד על הכלים והסולת והיין וכו' פסוק כט, ה על מעשה החבתים פסוק לא, ו על לחם המערכת פסוק לב. או י"ל שעמ"ש בפסוק כ"ט היו שנים ממונים, אחד על הכלים ואחד על הסולת והיין וכו' ותוציא מהם מעשה החבתים
24 המה בחצריהם התיחשם. התיחשם היו לפי מושבם בעריהם
25 המה אשר יסד דוד. ונשארו באמונתם ובקיומם, כי הם ובניהם היו על השערים לבית ה'. אחר שנבנה הבית
26 ולבית האהל. קודם שנבנה והיה אהל מועד: